איטליה

אהלן!

פוסט זה בא לתאר בקצרה את החוויה האיטלקית שלי מכל מקום שהייתי בו באיטליה וכן לחשוף את הצילומים שצילמתי (כל התמונות בעמוד זה צולמו על ידי). הפוסט הזה לא “יגלה לכם את אמריקה”, אין כאן המלצות למקומות לינה או למסעדות, אלא כל מיני נקודות ציון תיירותיות ולעתים גם לא תיירותיות.

כתבתי את הפוסט לפני הקורונה, אבל ערכתי אותו מחדש בשנת 2024.

אז נעים מאד, אני חן, סאחית ואמא ל-2 ילדים קטנים ומאד אוהבת את איטליה

בשנות העשרים שלי טסתי עם חברה לאיטליה (רומא, טוסקנה וקצת צפונה), מאד אהבתי אבל המשכתי הלאה בחיי.

מאז הפעם הזאת עם מצלמת הפוקט והצילומים העקומים עברו הרבה מים בונציה והפכתי להיות צלמת חובבנית. בסביבות אוגוסט 2018 צפיתי בתוכנית על אוכל באיטליה ובער לי לטוס לשם עם המצלמה ועם תיאבון גדול.

טסתי במהלך חופש סוכות בטיול מאורגן במשך כ-7 ימים לצפון איטליה, אגם גארדה ועיירות נוספות באזור. כשחזרתי משם הייתי מסוממת מהמדינה הזו עד כדי כך שהתחלתי ללמוד איטלקית.

עד הקורונה הספקתי להיות עוד 4 פעמים באיטליה בטיולים שונים, ברוב הפעמים נסעתי רק עם עצמי.

איטליה היא לא גן עדן, המדינה הזו מלאה בחסרונות, רבים מתושביה לא מפסיקים להתלונן על המדינה, תושבים רבים מהגרים לחו”ל ויש לא מעט איבה בין הצפון העשיר לדרום הפחות מושקע.

חסרונות עבור תיירים: המון מקומות מתוירים מדיי, קל יותר ליפול על מסעדות שהן מלכודת תיירים מאשר למצוא אוכל “אותנטי”, בקיץ ממש ממש חם ולא כל המקומות מאמינים במיזוג אוויר.

מבחוץ איטליה היא כביכול מקשה אחת ומדינה אחת, אבל באיטליה השאלה הראשונה שאיטלקי ישאל איטלקי אחר היא “מאיפה את/ה”. הפוליטיקה של המקומות מאד חזקה שם.

מכיוון שאני רק תיירת, הפוליטיקה בין המחוזות לא מעניינת אותי אלא אני רק לוקחת את הטעמים והיופי של כל מקום.

המדינה הזו כ”כ יפה מהקצה של המגף ועד ראשו. היופי, המגוון והצבעוניות שיש שם לא נגמרים.

במצטבר הייתי באיטליה במהלך חיי כ-42 ימים בלבד. כל מה שכתוב בפוסט הזה הוא רק על קצה המזלג…

אתחיל מרומא וצפונה, ואז אחזור חזרה לדרום – המקומות שביקרתי בהם בלבד, אני לא מתיימרת להציג חידושים או מקומות אותנטיים, בסה”כ הייתי במקומות המוכרים ולזמן קצר.

רומא – מחוז לאציו

מרכז איטליה. לפי כמה שנים כשהייתי ברומא, פחות התלהבתי ממנה יחסית לשאר המקומות שהייתי בהם, אבל בביקור נוסף נתתי לה עוד הזדמנות. לא הצטערתי, גיליתי את רומא מחדש, היא אמנם מלאה במלכודות תיירים, הומה מדיי, אני מניחה שבקיץ חמה מדיי בשביל ליהנות, קשה למצוא שירותים ציבוריים, שומעים שם יותר ספרדית ואנגלית מרוב תיירים אבל עד כאן החסרונות. רומא מלאה במונומנטים יפהפיים ויש שם מקומות עם הקפוצ’ינו הכי מרגש בעולם (וגם מקומות עם קפה ממש גרוע). בסה”כ זו עיר אירופאית אולטימטיבית עם כל היתרונות והחסרונות הקלאסיים. האותנטיות האיטלקית פחות באה לידיי ביטוי כי מן הסתם אין ממש אותנטיות במקומות מתויירים מדיי. מה שכן יש מלא עיירות יפות הצמודות לרומא אשר לשם אפשר לברוח כשמחפשים משהו רגוע וירוק. אם לא קר מדיי פשוט אפשר להסתובב בעיר בשעות הזריחה וליהנות מרומא כמעט אקסלוסיבית.

אם אתם מגיעים לרומא אני ממש ממליצה לכם לקחת סיור קולינרי, יש ישראלים רבים שמוציאים סיורים. סיור כזה יכול לשדרג לכם את כל הטיול – גם ללמוד על הקולינריה של רומא וגם לא ליפול במלכודות תיירים.

כמובן שהלכתי לרובע היהודי ברומא. בהמלצת יוטיוב אכלתי מנה יהודית של ארטישוק מטוגן העונה לשם ” carciofi alla giudia” , אבל לא אהבתי אותה בכלל למרות שהיה מדובר במקום מומלץ

מעבר למקומות המפורסמים הרגילים, שכונה מומלצת ברומא היא ה-trastevere, שילוב של פלורנטין של ת”א עם אזור ירמיהו של ת”א. יש שם מלא ברים ואוכל טוב ובנוסף גם בוטיקים נחמדים לקניות.

אני ממש אוהבת מקומות עם מים, אז בהחלט נהניתי ללכת לאורך נהר ה-tevere.

איפה האנשים בחלק מהתמונות שצילמתי אם העיר כ”כ מתויירת? הקמתי את עצמי בחמש בבוקר בשביל לצלם את המקומות ללא הפרעות של אנשים.

פיאצה נאבונה:

פיצה רומאית:

טרפזינו- מאכל טרנדי באיטליה שאיך לא, גם הוא מורכב ממעטפת של בצק בסופו ש דבר:

tevere:

הפנתיאון נמצא קרוב מאד ל-2 מבתי הקפה שמוכרים את הקפה הכי מעולה מכל האזורים התיירותיים : Sant’ Eustachio Il Caffè ו-Tazza d’Oro:

קאצ’ו אה פפה:.

קנולי ובאבא (לא קשור בכלל לבעבע תמרים 😊 ) את הקאנולי ממש אהבתי, את הבאבא פחות

אזור TRASTEVERE מגניב ומלא בברים

.פשוט כיף סתם להסתובב ברומא ואיכשהו תמצאו את עצמכם מגיעים למקומות מוכרים.

לא רוצים סיור קולינרי? בשווקים המקורים מרקטו צ’נטרלה טרמיני שנמצא בסמוך לתחנת הרכבת טרמיני, ו”מרקטו טסטצ’יו” שקצת מרוחק מהמרכז אבל שווה ממש, יש מלא דוכנים של אוכל פשוט נהדר. בטסטצ'יו אוכלים גם מקומיים וגם תיירים שחיפשו בגוגל “מקומות פחות מתויירים”.

בשני המקומות האלו יש דוכנים שכל אחד מהם מומחה בסוג אחר, וכל מה שאכלתי שם היה מצוין!

אם אתם רוצים המלצות לכל המסעדות המומלצות ברומא, ממליצה לכם לעקוב אחרי מיכל מילרד, יש לה המון המלצות מדויקות ונהדרות.

אני תמיד עטה על פירות יער טריים באירופה, המחיר שלהם ממש זול לעומת הארץ.

תחנת הרכבת המרכזית של רומא “טרמיני” יכולה לעשות מיגרנה מרוב פיצוץ של אנשים, אבל בקצה שלה נמצא השוק המקורה שאכלתי בו בפעמים שונות ואף פעם לא התאכזבתי.

בתמונה מנה של המון פטריות שאותן מכסה ביצה רכה. באותו המקום אכלתי גם בצל ממולא טעים ממש, אבל לא צילמתי.

זו אחת המנות הכי טעימות שאכלתי בחיים, לצערי לא זוכרת איך קוראים לדוכן ואם הוא עדיין קיים שם.

שוב פיצה רומאית נהדרת בכניסה לשוק האוכל

מרקטו טסטצ’יו: זה השוק המקורה המרוחק מעט מהמרכז, אבל ה-קארצ’ופי אלה רומאנה שאכלתי שם (למרות שלא פוטוגני) היה מ-ו-ש-ל-ם. רומא זה המקום לאכול ארטישוק.

בכניסה ובדרך למרקטו טסטצ’ו

המלצה לאנשים שטסים עצמאית לרומא בלבד: יש כל מיני חברות עם מדריכים באנגלית שמפעילות טיולים יומיים מאורגנים מהבוקר עד הערב למקומות מחוץ לרומא וגם ברומא, שווה לנסות..

אם אתם רוצים טיול עצמאי ואתם בלי רכב, אפשר לקחת רכבת של שעה מרומא לנאפולי למשל או לעיר אורבייטו הקסומה שנמצאת במחוז אומבריה, ועוד ועוד מקומות במרחק של עד שעתיים ברכבת.

כתבתי פוסט נוסף על טיול רכבות באיטליה.

חשוב רק לשים לב לשעות של הרכבת כי לא כל הרכבות עוברות בתדירות גבוהה. היום לעומת פעם ממש קל להתנייד ברכבות כי דרך האפליקציה רואים זמני נסיעות וכמובן קונים כרטיסים דרך האפליקציה, כבר לא צריך לחכות מלא זמן בתור למכונת כרטיסים. צריך פשוט לשמור על הטלפון הנייד שלא יעלם 😊

נעלה קצת צפונה!

טוסקנה

פסח 2019, אמנם יקר בפסח, אבל זה בערך הזמן היחידי לקחת חופש מהעבודה חוץ מסוכות, אז לא נטוס לאיטליה?

נחתתי ברומא אבל הטיול כוון לאזור טוסקנה, רק שעה וחצי ברכבת מנמל תעופה fiumicino לפירנצה! יש לשים לב שהרכבת לא עובדת החל משעות מסוימות בערב.

כמובן שכל היום הלך על טיסה והגעה, אז היום הזה לא נחשב.

היום הראשון: טיול בטוסקנה דרך אוטובוס מאורגן שיצא מפירנצה.

ההרשמה לטיול היא דרך האינטרנט, פשוט מחפשים בגוגל daytrip to tuscany from florence, ישנן כל מיני חברות שמפעילות. חשוב להגיע בזמן.

התחלנו במונטה רג’ינו – כפר יפה ומקסים

סיינה – עיר יפה שבנויה בסגנון ימי הביניים. המון תיירים והרבה דברים טעימים. קניתי שם שמן כמהין ומאד נהניתי לאכול את הפאנפורטה.

צפון דרום זה לא משנה, בכל מקום תראו מקומיים עם כלבים

בחנות מוצרי הכמהין בסיינה

טעימות יין בקיאנטי – הנוף בקיאנטי מעלף, היינו ביקב יינות, השתכרנו בטעימות, מומלץ מאד.

סאן ג’ימיניאנו- אם הייתם בטוסקנה קרוב לוודאי שהייתם במקום החמוד והתיירותי הזה. כולם מדברים על הגלידה של דונדולי , אבל גם בהמשך יש גלידות טעימות

יום של טיול מאורגן שבו כל שאר האנשים מגיעים ממקומות אחרים בעולם, מומלץ לכל אלו שמגיעים לפירנצה ולא משכירים רכב.

אמנם היינו שם ביום אפור עם גשם, אבל עדיין היה אפשר לראות 100 גוונים של ירוק.

פירנצה:

בירת טוסקנה – פירנצה היפהפיה. אמנות אמנות ואמנות, גם אם לא הולכים למוזיאון – מריחים שם אמנות. ואוכל. מאד נהניתי לאכול שם, בין אם זה בשוק האוכל המקסים (זה שבנוי משתי קומות), בין אם זה כריך הסקיאצ’טה המפורסם שנמצא באזור התיירותי ובין אם זה סתם בית קפה נחמד. הזכרתי כבר את נהר הארנו המקסים?

בכל מקרה גם העיר הזאת מפוצצת באנשים, לא כזה זול שם, אבל הקסם של העיר הזאת מרגש, למרות הקיטשיות האירופאית. אמרתי כבר שהיא אחת הערים היפות באירופה אם לא ה?

מי שרוצה להביט על פירנצה מלמעלה פשוט שילך ל”פיאצלה מיכאלנג’לו”, הנוף המשקיף על העיר מושלם. העלייה לשם קצת מעייפת, אז למי שקשה ללכת שיקח מונית או אוטובוס.

הכריך המושלם נמצא במקום שנקרא all’antico vinaio, זה רק נראה תמים. את התור הארוך נצלו בשביל למחוק תמונות מיותרות שיש לכם בסמארטפון..

גם בשוק Mercato Centrale Firenze יש דברים מטריפים, שתי קומות ענקיות של קולינריה משובחת, מאד מומלץ לאכול שם. באופן כללי השווקים שבהם יש דוכנים שכל אחד מהם מתמחה במשהו אחר- הכי מומלצים.

ביסטקה אלה פיורנטינה – חובה לחובבי הבשר. אכלתי אותו כמו האדם הקדמון.

מכאן נכנסים לגני בובולי היפים ולמוזיאון:

גני בובולי

.הנוף שרואים מגני בובולי

פירנצה…..

לא הצלחתי לצלם תמונה טובה מפיאצלה מיכאלנג’לו, אבל זה המקום להשקיף על פירנצה בחינם

ועוד קצת פירנצה

פסלים, הם בכל מקום

אני רוצה להדגיש שהתמונות פה הן רק על קצה המזלג ממה שראיתי ובכלל ממה שיש לראות בכל מקום שכותבת עליו פה. לא העלתי פה למשל את התמונות של הסמטאות הקסומות של פירנצה בלב העיר.

פיזה – בה יש נהר מקסים המזכיר קצת את פירנצה:

וכמובן המבנה העקום שפרסם את העיר, כן, גם בשנת 2019 אנשים עושים את אותה התמונה עם כף היד….

אם כבר נמצאים באזור מגדל פיזה, מומלץ לטייל בסמטאות הצבעוניות הסמוכות למגדל, שם מרגישים כמו בתוכנית של פינוקיו.

ושוב בטוסקנה בטיול נוסף

לוקה

העיר לוקה יושבת בפרובינציית לוקה שבה הנוף הטוסקני משכר את הנשמה.

התמונה הזו היא חלק מ-Serchio Valley. אם עוברים עם הרכב או אוטובוס באזור הזה מתחרפנים מהיופי של הנוף. בתים מבודדים שמוקפים בשטחים ירוקים ענקיים, טוסקנה נותנת כבוד לטבע והטבע מחזיר לה ביופיו המושלם.

.התמונות לא באמת מצליחות להעביר כמה הנופים יפים.

העיר לוקה עצמה הפכה להיות תיירותית אך עם זאת היא לא מפוצצת בתיירים, מאד נהניתי בה, יש בה אותנטיות, אחלה רחובות לשופינג, שוק פשפשים מדהים, ואיטלקים שלא יודעים אנגלית

מלאה ברוכבי אופניים

סמטאות איטלקיות קלאסיות..

עיירת מונטקיני טרמה:

עיירת ספא מקסימה ממש, יש שם הרבה תיירים מגרמניה אך המקום לא מפוצץ באנשים. לא הייתי ממליצה לטייל שם ביולי אוגוסט. העיירה הזו סוג של מזכירה את אילת מבחינת הוייב וממש התלהבתי ממנה..

יש שם רחוב שופינג גדול עם אופנה מקומית (לא פתוח בכל שעות היום), וגם פארק מגניב ממש לשבת ולהרגע. זו בהחלט עיר נופש.

אכלתי שם ריבוליטה ופאפא אל פומודורו טעימים ומושלמים. שתי מנות אלו הן מנות מאד מפורסמות מהמטבח הטוסקני.

הקינוחים טעימים בטירוף

מתוך העיירה יש רכבת שעולה על ההר אל “מונטקטיני אלטו” –

גם כן מקום מקסים שניתן להשקיף בו על טוסקנה המהממת.

לעצור לגלידה זו מצווה לנפש

בקר משובח וזול יחסית

לארי – עוד עיירה קטנטנה ומקסימה בטוסקנה

אף פעם לא נמאס לי להסתכל על המראות של הבתים המבודדים בטבע שלם.

טיפ אישי לטוסקנה: לא ביולי אוגוסט 😊 חם שם לא פחות מהארץ

תזונה: אני מאד מתחברת למטבח הטוסקני, הרבה בשר והרבה כבוד לירקות כמו שאנו הישראלים אוהבים.

מחוז אומבריה - יש פוסט גדול נפרד

מחוז אמיליה רומאניה:

המחוז שהביא לנו את הפרמג’אנו רג’אנו ויש האומרים שזהו המחוז עם האוכל הכי משובח באיטליה.

בולוניה – בפעם הראשונה שלי שם קפצתי לעיר דרך תחנת הרכבת של פירנצה בנסיעה של כחצי שעה.

בהתחלה הלכתי לשוק האוכל הגדול בעולם העונה לשם “פיקו איטלי”. מה אני אגיד? זה כמו קניון אוכל גדול עם מסעדת פרמג’יאנו רג’אנו מדהימה, אבל לא הייתי אומרת שהנסיעה לשם חובה, אלא אם כן יש לכם הרבה זמן פנוי. לטעמי זה היה סוג של מקום מלאכותי (אבל מן הסתם נהניתי כי האוכל היה טעים :). עדיף כבר ללכת לשוק הותיק בבולוניה. להסתובב במרכז בולוניה ביום בהיר זו חוויה שלמה.

חנות במרכז בולוניה

פרמג’אנו רג’אנו אמיתי איכותי, וכל מילה נוספת מיותרת

בולוניה עצמה ממש חמודה ואירופאית, היא לא מתויירת יותר מדיי ולכן מי שרוצה עיר אירופאית רגילה בלי ההמולה, שיסתובב במרכז בולוניה. גם שופינג אפשר לעשות במרכז העיר, יש שם את כל החנויות האהובות ושאר בוטיקים.

לאחר ביקור חוזר בבולוניה בספ’ 2019, החלטתי שבולוניה היא אחת הערים המושלמות באיטליה (כל עוד לא מדובר ביום גשום!!). מאד נהניתי באזור השוק ליד פיאצה מאג’ורה. בולוניה הצליחה לשמור על אותנטיות אך בו זמנית היא מאד מודרנית וכיפית. זו עיר כיפית במיוחד אם אתם חובבי אוכל. אם אתם טבעונים, חפשו עיר אחרת :). העיר מלאה בסטודנטים והיא מאד מגניבה, למזלה של בולוניה אין בה מקומות שגורמים לפיצוץ תיירותי, מה שמותיר אותה ממש כיפית.

ספרים באיטלקית הפכו לאהבה שלי

מודנה

עיר קולינרית נוספת במחוז אמיליה רומאניה שהביאה לעולם את החומץ הבלסמי ומשתייכת לאחד המקומות שבהם מייצרים פרמג’אנו רג’אנו אמיתי.

וכמו כמעט בכל מקום, איפה שנמצא השוק זה איפה שצריך לטייל

השוק מלא בדברים טובים:

עשינו טעימות חומץ בלסמי מיושן 100 שנה במודנה אצל לאונרדי

ביקרנו בחוות הפרמג’ינו רג’אנו הומברה:.

העיירה דוצה

למי שאוהב ציורי קיר זו הבירה של ציורי הקיר. עיירה ממש יפה שטרם התגלתה ע”י המוני התיירים המגיעים לאיטליה מדיי חודש.

טורטליני שוקולד

מחוז ליגוריה (“הריביירה האיטלקית”):

לא רחוק מאיפה שהגיע לעולם מרקו רוסי (הילדון שהלך לחפש את אמא שלו בארגנטינה), נמצאת צ’ינקווה טרה המפורסמת והצבעונית.

לקחתי רכבת מפירנצה לפיזה (כן, חוץ ממגדל יש שם גם עיר נאה מאד) ומשם רכבת לעיר “לה ספציה”. בלה ספציה לוקחים רכבת לאחד הכפרים בצ’ינקווה טרה. שם יש חמישה כפרים, כל אחד יפה מהשני. אי אפשר להתנייד שם ברכב, אפשר לעשות מסלולי הליכה או שאפשר להגיע ברכבת מכפר לכפר.

יתרונות: מקום יפה בצורה כואבת. חסרונות: ההגעה לשם קצת מעייפת בעיקר בגלל עומס האנשים שיש שם, לא הייתי מתקרבת לשם בקיץ. (כאילו כן, אבל רק בחינם).

לה ספציה:

ומשם רכבת לצ’ינקווה טרה….

ומקרוב זה נראה ככה:

הבוקר התחיל נאה אבל לאט לאט נהיה גשום וסוער שהחזיר אותי הביתה למלון בפירנצה

אם אתם קצרים בזמן ויש לכם רק כמה שעות לצ’ינקווה טרה, לא מומלץ ללכת ליותר מ-2 כפרים, אחרת המקום הזה יתיש אתכם. עדיף ליהנות ברגוע במקום אחד מאשר לראות כמה מקומות בלחץ.

בכל מקרה אני רוצה גם לבקר בגנואה, לא מיציתי את מחוז ליגוריה, בעיקרון לא אמצה את איטליה גם אם אטוס אליה 50 פעמים.

צפון צפונה

צפון איטליה זה הטיול שהכניס לי את איטליה עמוק לנשמה (ולא בגלל שהצפון יפה יותר מהדרום, שניהם יפים באותה המידה), פשוט זה הטיול הראשון שלי לאיטליה בתור צלמת, כאשר הייתי עמוק בתחביב הצילום, פתאום נגלו לעיניי נופים שבחיים לא ראיתי.

המקומות שם רק חיכו שאצלם אותם (אם כי קשה לי להוציא תמונות שאני אוהבת במקומות שאני מכירה במשך שעות בודדות בלבד).

זה היה טיול מאורגן – היתרון והיחסרון של טיול כזה - פוגשים מלא מלא מקומות ב-8 ימים בלבד. זה יכול להתיש אבל מבחינתי זה היה נוח ומהמם.

בטיול הזה קודם כל התוודעתי לכמה יפות הן העיירות סביב אדם גארדה, כמה צבעוניות, כמה נקיות, כמה טעימות.

פסקיירה דל גארדה:

סירמיונה:

ריבה דל גארדה:

לימונה סול גארדה – עיר הלימונים:

מלצ’יזנה:

לאציזה:

התמונות כמובן פה לא יכולות להמחיש כמה יפהפיים המקומות סביב אגם גארדה, אבל מי שלא היה שם – תאמינו לי, מהמם שם כמו באגדות.

לא משנה באיזו עיר באיטליה, גלידה כל 5 שעות זה פק”ל

לא רחוק מצפון אגם גארדה נמצא Lago di tenno

אגם לאגו מהמם ביופיו וצבע האגם טורקיז יפהפה

מים מדהימים

מפלי וארונה

טורבולה Torbole:

טיול באגמי צפון איטליה הוא ללא ספק טיול קסום.

מילאנו (מחוז לומברדיה)

– בפעם הראשונה הייתי בה כולה כמה שעות בודדות והייתי כבר עייפה מהטיול, אז לא כ”כ הבנתי אותה. בפעם השניה שהייתי בה התאהבתי בה מחדש. כתבתי עליה פוסט בנפרד עם מקומות מומלצים להיות/לקנות/לטייל בהם.

שכונת navigli במילאנו היא פוטוגנית, צבעונית וכיפית במיוחד. גם ביום וגם בלילה

אזור הדואומו, לא יודעת אם יש שם יותר יונים או יותר תיירים…מילאנו היא הרבה יותר מהמקום הזה שתמיד עוצרים בו תיירים.

אגם קומו:

אגם יפה מאד אך תיירותי בהתאם, גם שם הנוף בדרך עוצר נשימה

מחוז ונטו

בורגאטו:

עיירה קטנה, תיירותית ויפה במחוז ונטו

בין גארדה לונציה נמצאת בסאנו דל גראפה שסיממה אותי ואין לי מושג למה, מקום חמוד לאללה

דרומית לשם נמצאת העיר פאדובה המגניבה:

ונציה:

ונציה, או ונציה, כמה יש לי לומר על ונציה

נתחיל בחסרונות: הייתי שם יומיים באמצע ספטמבר ’18 – היה ממש ממש חם ובהרבה מקומות אין בכלל מזגן. בנוסף, יותר מדיי תיירים. הונציאנים הם האנשים הכי פחות נחמדים שנתקלתי בהם באיטליה. בכל שאר המקומות האיטלקים היו מאד נחמדים אבל בונציה.. פחות.

אמנם מדובר בצפון איטליה אבל העיר קצת מוזנחת ולא נקיה בעליל למרות המיליונים שהם מרוויחים מתיירות.

יחד עם זאת? זו בערך העיר הכי המיוחדת בעולם. כבר הזכרתי שאני אוהבת מים, כן? אז ונציה היא על המים ואם נמצאים בה ב-off season ובמזג אויר טוב, זוכים לקבל ממנה את המיטב. הקינוחים שם נפלאים, באמת שהמתוקים באיטליה לא נופלים מאלו הצרפתיים בטעם, פשוט בצרפת הקינוחים יותר דוגמניים ומדוגמים.

בונציה יש רובע יהודי, סמטאות מקסימות, גונדולות, תיירים, תיירים ותיירים.

היינו גם בבוראנו, אי צבעוני ליד ונציה, יפה לא פחות.

בגטו היהודי:

האי בוראנו ליד ונציה

קינוחים נפלאים בכל מקום, שלמות של מתוקים

כביסה בכל מקום

הפתעות בכל מקום

צפון איטליה מלאה בתושבים עם כלבים

למרות שאת קשה להשגה, עמוסה, קולנית ולא תמיד נעימה, חולה עלייך ונציה

על מונית ונציאנית או אוטובוס ונציאני עליתם? ככה זה נראה מה"מונית":

טיפ: ונציה ממש חמה ביולי – אוגוסט, לא מומלץ להתקרב אליה בתקופה הזו.

מחוז טרנטינו-אלטו אדיג’ה

צפון צפונה – דולומיטים

גם שם יש עניין פוליטי שלא אכנס אליו פה, מדובר בכלל באזורים אוסטריים שסופחו לאיטליה. התושבים שם בכלל אוסטרים ולא איטלקיים. הנופים משם הרריים ירוקים ומעלפים, המקומות שם גם כן צבעוניים ויפים. אפילו יצא לי לב בתמונה עם התזוזה של העננים ליד ההרים